חברה בורסאית עמדה בפני דילמה של איבוד המנכ"ל – בנו של הבעלים – לאור השכר הנמוך שקיבל בהשוואה לחברות דומות ובכלל. לא היה ספק, מעבר להיותו בנו של הבעלים, שהינו איש מוכשר ביותר ועזיבתו תביא לירידה משמעותית בתזרים ההכנסות של החברה.
עם זאת, היה ברור כי לאור העובדה שהעלאת השכר הינה עסקה עם בעל עניין, היא תגרום למוסדיים להתנגד לשכר לא ראוי בעיניהם, בפרט לאור זהות הבעלים, שהיה דמות שנויה במחלוקת בשוק ההון.
בהתאם לכך נערך מחקר על כל בעלי השכר בחברות שנסחרות באותו ענף, והוצע לקבוע את השכר החדש במרכז הטבלה של המקבילים למנכ"ל בשוק, שכר לו הסכים המנכ"ל, ולזמן את האסיפה הכללית ליום חמישי אחרי הצהריים.
כאשר הגיע הדיון לנושא השכר, המוסדיים התנגדו כצפוי, למרות שהשכר שהוצע היה ממוצע לענף. בהתאם לכך, נמסרו למוסדיים הפרטים של שופט תורן ונמסר להם שאי אישור השכר יעמיד בפניהם את הברירה לפנות לשופט תורן ולהסביר את ההתנגדות. האסיפה הופסקה, ובמו"מ שהתנהל עם המוסדיים סוכם שלא תהיה העלאת שכר נוספת במשך שנתיים מאותו מועד. בהתאם לכך אושרה העלאה, פה אחד.