כשהסתבר שפרויקט תמ"א אינו מתקדם, ומתוך חשש שהבעיה הינה מימונית, גויס מממן ליזם, כדי לנסות להוציא את הפרויקט לדרך. במהלך המו"מ עם המממן הפוטנציאלי, הסתבר כי היזם נמצא בסכסוך עם שותפיו בחברה היזמית, וזו הסיבה המהותית להתמהמהות בקידום הפרויקט – ולא בעיית מימון.
מבירור נוסף, לרבות איתור תיקי בית משפט בהם התנהל הבירור בין שותפי החברה היזמית ונוכחות בדיון המשפטי, הסתבר שהסכסוך מורכב ואינו בר פתרון בטווח קצר. המסקנה הייתה שפרויקט התמ"א לא יתקדם עד שייפתר הסכסוך בין שותפי החברה היזמית – סכסוך שבו לכאורה לבעלי המקרקעין שהתקשרו עם החברה היזמית בפרויקט התמ"א אין מעמד.
בהתאם לכך, היה צורך לרתום את כל בעלי המקרקעין, הגם שלא היו מאוחדים קודם, לקבוצה אחת ולמנף סעיפים בהסכם התמ"א שאפשרו לעשות בהם שימוש, הגם שבעייתי, ולאיים בהתנתקות מהחברה היזמית.
הסכנה של איבוד הפרויקט הביאה את השותף החזק יותר, מבין שותפי החברה היזמית, לרכוש את השותף הפחות חזק. התוצאה: בתוך שבועות ספורים חולץ פרויקט התמ"א מהגורמים שעיכבו אותו ועלה על מסלול הביצוע.