מדינה שהייתה בהליכי השתחררות מברית מדינות חבר העמים, ביקשה באמצעות שגרירה הנודד באותו הזמן, סיוע בניהול מו"מ, מימון וקבלת היתרים להצטיידות צבאית (ראה/י פרק פרויקטים).
חלק מהתנאים לעסקה שהציגה המדינה הרוכשת היה קבלת מימון של 95% מהיקף ההצטיידות ותשלום פרוס למספר רב של שנים, וזאת כדי להתחיל ליצור דירוג חיובי למדינה חדשה-ישנה.
העסקה שגובשה, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, הביאה להתקשרות בתנאים שעומדים בדרישה של המדינה הרוכשת. הניתוח הכלכלי הפנימי של מבנה העסקה הביא לחשיפה מימונית, בפועל, לפי הנורמות המקובלות בעסקאות בהיקף כזה באותה עת.
לאור החדשנות והמורכבות במבנה העסקה, ולמרות שהתעשייה המובילה הייתה ותיקה מאוד, היה צורך לקדם את הטיפול המימוני תוך ניהול המו"מ כביכול בשם אותה תעשייה – וזאת לאור המעמד הפורמלי כפרויקטור ומייצג של המדינה הרוכשת.