בהליך של התרסקות כלכלית של משפחה ועסק משותף הסתבר כי אין ללקוח טיעונים ממשיים כדי להתמודד מול טענות של הבנק – במטרה להעביר את ההליך להליך רגיל וליצר מצב שבו הבנק הנושה יאות לנהל מו"מ להסדר פשרה.
עם זאת, הבנק, כנוהל שבשגרה, הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ. הצו הוצא במעמד צד אחד בצירוף תצהיר מנהל סניף הבנק. צו כאמור מאפשר למתנגד לקיים דיון במעמד שני הצדדים ולחקור את נותן התצהיר טרם שהנתבע (החייב) טוען את עמדתו לעניין התביעה.
לכן, כדי לבנות את הטיעונים שיאפשרו להגיש בקשה להעביר את ההליך להליך רגיל, נחקר מנהל הסניף שנתן את התצהיר. במהלך החקירה הובל הנחקר בלשונו, וסיפק את הטיעונים שנדרשו להתנגדות לכתב התביעה. השופט, שהבין את המהלך, עצר את החקירה לאחר זמן מה, תוך שהוא מסביר כי המטרה הסמויה של החקירה הושגה.
לימים, אותו שופט ובאותו תיק, לאחר שהעבירו למסלול רגיל, אפשר לעשות שימוש בהליך של גילוי מסמכים שדחק את הבנק לעמדה שהובילה לסיום התיק בפשרה והסדר, עוד לפני שהחל בירורו.